פיקדון 10 של מזרחי-טפחות, לא להיט.

בימים אלו של חוסר וודאות, הבנקים מנגנים על עצביהם החשופים של הלקוחות בצמד מילות הקסם : "פיקדון מובטח". הם גם נותנים מספר עגול ויפה - 10. אבל בדיקה פשוטה של המספרים מראה שהם מציעים בערך את תשואת השוק (הסולידית כמובן) ואנו רוכשים מכשיר לא נזיל ל-27 חודשים(!) בהם העולם יכול להשתנות בערך 5 פעמים.

מעבר למספר היפה 10% מסתתר מספר קצת יותר צנוע, וקוראים לו תשואה אפקטיבית שנתית של 4.32%. הבנק מודע גם לתזמון של ההשקה החדשה. בטווח הקרוב תהיה העלאת ריבית וספק אם נחזור לריבית הנמוכה של 3.25%, לכן הבנק צריך לגייס כמה שיותר כסף זול כעת, לפני שיתייקר.

אז אתם שואלים, איפה אני אשיג תשואה דומה? ובכן הרשו לי להדגים מספר אפיקים שקליים מאד סולידיים שכנראה יפנקו את הכסף לפחות באותה הרמה בתשואה, אבל לפחות יהיו נזילים (למקרה של פיחות בשקל, היפר אינפלציה וכו')

ממשלתי משתנה 0817- עם תשואה של 4.57% בשנה, שעולה ככל שהריבית במשק עולה.
שחרים וממשל שקלי - אלה יאבדו מערכם בשל עליית ריבית, אם התשואה עליהם היא מעל 5% בשנה.
מקמ 419,519 - תשואה של 4.3% שניתן לחדש במועד הפקיעה.

מלבד השחרים, האופציות האחרות ירדו בערכן בסבירות מאד נמוכה, לכן לא ברור לי איזו כדאיות נותרת בהפקדה ל-27 חודשים מלבד אובדן נזילות...

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכותב מחזיק ו/או עלול להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל. הכותב אינו יועץ השקעות ולא עבר הסמכה לייעוץ השקעות.

מוצרים מובנים בישראל

הבטחתי ולכן אקיים. להלן סקירה זריזה על שוק המוצרים המובנים בישראל. מי, מה ,כמה ואיך עושים מזה כסף...

מהו מוצר מובנה?
בדר"כ מדובר באג"ח או פיקדון הנותן ריבית בתנאי שוק מסויימים. לדוגמא: אג"ח המחלקת קופון אם שער הריבית בטווח מסויים, פיקדון הנותן למשקיע 90% מערך עליית המעו"ף אך ללא הסיכון שבהפסד הקרן הנומינלית.

מי מנפיק מוצרים מובנים?
מוצר מובנה הוא תרכובת של מכשירים פיננסיים מסובכים ובשל כך רוב המוצרים מונפקים ע"י הבנקים הזרים הגדולים (כדוגמאת J P Morgan). את המוצרים שלהם הם מוכרים ללקוחות מוסדיים בעולם ,כמו בנקים בישראל, ואלה מפרקים את המוצרים לפיקדונות המובנים המוכרים לנו. דרך נוספת למכירת המוצרים היא מכירה לבתי השקעות (אקספרט פייננס, אקסלנס נשואה) המעבירים לציבור את המוצר בצורת אג"ח מובנת.

מהם המוצרים הקיימים בישראל?
פשפוש בבלוג נותן מושג טוב על הפיקדונות המובנים בישראל. הבנקים מרוויחים יפה מהתיווך הקיים במכירת מוצרים מובנים, שכן הם מבחינתם מרוויחים ללא כל סיכון. בדר"כ הסיסמא המוכרת היא "קרן הפיקדון מובטחת" הגורמת לרבים לשכוח את שחיקת הקרן הריאלית והריבית האלטרנטיבית. יש צורך לבחון כל פיקדון לגופו ולבדוק את כדאיות ההשקעה בו תוך בדיקת הסיכונים הגלומים בו.

בנוסף קיימות אג"ח מובנות. אג"ח אלה מציעות לעיתים תשואות גבוהות של מעל 8% בשנה אך מצד שני חושפות את הרוכש לסיכונים. האג"ח המובנות הסחירות ביותר שייכות לסדרת "הרים" של אקסלנס ולסדרת "שחרית" של אקספרט פייננס. אם ניקח את אג"ח "שחר ארוך" של אקסלנס, נראה כי התשואה לפידיון שלה היא כ-10% לשנה (דירוג AAA). האיגרת משלמת ריבית כל עוד ריבית הליבור על הדולר נמצאת מתחת ל-7% וריבית התלבור על השקל מתחת ל-6.5%. מחזיק של איגרת חוב זו יכול להנות מתשואה שיקלית מאד גבוהה כל עוד הריביות במשק נמוכות. מצד שני באם הריביות יעלו מחיר האג"ח ירד וייתכן כי האג"ח לא תשלם ריבית לתקופה מסויימת.

כדוגמא לאג"ח שאינה משלמת כרגע ריבית, ניתן לראות את שחרית אג"ח ה'. היא משלמת ריבית קופון גבוהה,אך רק אם שע"ח שקל דולר גבוה מ-4 ש"ח/$. אדם שרכש נייר זה לפני כשנה, מפסיד הן מכך שאינו מקבל ריבית והן מהעובדה שאם ימכור את האג"ח במחירה הנוכחי יספוג הפסד הון.

סיכונים רבותיי סיכונים!

למוצרים המובנים יתרונות רבים, אך שימוש לא מושכל בהם יהפוך חיש קל להפסד צורם. יש לבדוק כל מוצר לפרטיו, להיוועץ באיש מקצוע ולרכוש רק מוצר המתאים לפרופיל הסיכון והחשיפה הרצויים. זיכרו אין ארוחות חינם, ולמרות הגשמים כסף לא גדל על עצים.

לשאלות נוספות בנושאי השקעות, מוצרים מובנים, מניות ושאר מכשירים: muvnim@gmail.com

הערות והארות יתקבלו בברכה

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכותב מחזיק ו/או עלול להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל. הכותב אינו יועץ השקעות ולא עבר הסמכה לייעוץ השקעות.

מה לפק"מ ,מק"מ ואג"ח של בזן? המשך

אג"ח של בזן, קיימות 3 איגרות חוב של בזן:

אג"ח א: תאריך פדיון - 30/06/2020ריבית - 4.80 הצמדה- מדד המחירים לצרכן

אג"ח ב: תאריך פדיון- 30/06/2015 ריבית - 4.60 הצמדה - מדד המחירים לצרכן
אג"ח ג: תאריך פדיון - 30/06/2014ריבית - 6.50 הצמדה - לא צמוד

ההקבלה הטובה ביותר למק"מ תהיה אג"ח ג`, מכיוון שבשתיהן מדובר באיגרת חוב הנותנת ריבית אך אינה צמודה. מחיר האג"ח ג` היה בסוף היום 100.57 ש"ח. כלומר במונחים שנתיים נקבל 6.5 ש"ח על כל איגרת, אולם כל איגרת חוב עולה 100.57 שקלים(מתואם) , לכן בפועל הריבית השנתית היא 6.46%.

בסופו של יום השאלה החשובה היא האם בזן תעמוד בתשלומי הריבית?

החברות משלמות לנו המשקיעים פרמית סיכון (במקרה שלנו בגובה של כ2.1% לשנה) כדי שנרכוש מהן את האג"ח ולא נרכוש מק"מ.
בסביבת השוק הנראית לעין, אין צפי לסכנה לחברה כמו בזן, לכן ניתן להגדיל מעט חשיפה לאג"ח קונצרניות ולרכוש אג"ח ע"מ להגדיל את התשואה של התיק הסולידי. עם זאת יש לקחת בחשבון שאג"ח קונצרני מאבדת לעיתים מערכה, כלומר, נוצר הפסד הון על קניית האג"ח למרות שאנו מקבלים ריבית.
נקודה נוספת בכל הקשור לאג"ח קונצרני: אג"ח זה נסחר בריבית קבועה, לכן באם יעלה בנק ישראל את הריבית, תרד האטרקטיביות של אג"ח זה, דבר היכול להוביל להפסד הון.


***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכותב מחזיק ו/או עלול להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל. הכותב אינו יועץ השקעות ולא עבר הסמכה לייעוץ השקעות.

מה למק"מ ,פק"מ ואג"ח של בזן? - תשובה לגולש

נשאלתי שאלה דרך האי-מייל: אני מחפש להשקיע במשהו שיבטיח לי ריבית בטוחה ללא סיכון. הבנק הציע לי מספר פק"מים אבל הריבית נראת לי נמוכה. אח"כ גיליתי שפשר לקנות בבורסה מק"מ ואג"ח של חברות שנותן ריבית גבוהה יותר. מה ההבדל בין הפקדונות לעומת אג"ח של בזן לדוגמא?

למען מי שקצת התברבר עם הראשי תיבות:
פק"מ- פיקדון קצר מועד. פיקדון הנרכש בבנק בתנאים מסויים ומעניק בסוף תקופה ריבית מסויימת.

מק"מ- מילווה קצר מועד (מק"מ) הוא סוג של איגרת חוב ממשלתית קצרת מועד, המונפקת לתקופה של שנה לכל היותר, ומקביל לפיקדון קצר טווח בבנקים. המק"מ מונפק על ידי בנק ישראל כאמצעי לספיגת כספים מהציבור ולוויסות הפעילות הכלכלית במשק. הוא משמש עבור הבנק ככלי נוסף לצד קביעת הריבית במשק על מנת לעמוד ביעד האינפלציה (קצב עליית המחירים במשק, הנמדד באמצעות מדד המחירים לצרכן).

אין ספור כתבות נעשו על כך שהפק"מ פשוט לא רווחי. ריביות על פק"מ כיום אינן מגרדות את ה-2.5% שנתי גם לסכומי עתק, לעומתם המק"מים למיניהם נסחרים סביב ה-4.3% שנתי. כלומר, בנושא זה אין וויכוח מק"מ טוב יותר מפק"מ!
סיבות:
1) הסיבה הברורה - מק"מ מעניק ריבית גבוהה יותר
2) המק"מ נזיל לחלוטין ובעל סחירות גבוהה מאד. ניתן למכור אותו בקלות בכל יום מסחר, ותמיד יהיה מי שיקנה אותו בקרבת מחיר הבסיס.
(*) שימו לב שבקניית מק"מ משלמים לבנק עמלות אותן לא משלמים בפק"מ.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכותב מחזיק ו/או עלול להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל. הכותב אינו יועץ השקעות ולא עבר הסמכה לייעוץ השקעות.